צילום דקומנטרי - Steve McCurry - 12/4/2009


Steve McCurry – סיפורו של צלם דוקומנטרי


מאת: קובי גופר


 


כל מי שטייל בחו"ל בודאי זוכר את ההרגשה הנפלאה לגלות עולמות חדשים, כל דבר ניראה מעניין וציבעוני אבל רק מעטים מהתיירים משקיעים מספיק זמן באמת כדי להכיר את התרבויות החדשות ואת האנשים שאיתם הם ניפגשים. לא כך הצילום הדוקומנטרי, צילום דוקומנטרי הוא אחד מסגנונות הצילום הנפוצים והמוערכים בעולם, צלם דוקומנטרי משקיע זמן ומאמצים רבים כדי לספר את הסיפור שלו, הוא אינו תייר שמצלם "פריימים" מזדמנים אלא אדם שבאמת איכפת לו מהמצולמים שלו ומהסיפור שיש להם לספר, ואחד מהצלמים הגדולים ביותר בתחום זה הוא Steve McCurr(היו אלה שאפילו הגדילו לקרוא לו "המלך של נאשיונאל ג'אוגרפיק")




 


 


כבר בשנות השלושים לחייו הוא הגיע לפסגת השאיפות שרוב הצלמים רק חולמים עליה כל חייהם. ב1984 סטיב צילם את אחד הצילומים המפורסמים בעולם – הצילום של Sharbat Gula – הילדה האפגנית


 


 


לצילום זה נגיע בהמשך, בואו נתחיל מההתחלה.


 


 


סטיב נולד בפילדלפיה בשנת 1950, הוא למד לתואר היסטוריה ויצירה קולנועית לאחר שסיים את לימודיו עבד מספר שנים כצלם בעיתון מקומי, לאחר מכן התחיל לעבוד כצלם עצמאי שמתעד תרביות במזרח הרחוק. ההזדמנות הגדולה שלו להוכיח את עצמו באה בסוף שנות השבעים, מלחמה התחילה באפגניסטן וסטיב שהיה אז בפקיסטן, הסתנן לאפגניסטן והתחיל לצלם ולתעד את האירועים. לאחר מספר שבועות שבהם הוא נע מכפר לכפר, בעיקר בלילות ובמסווה במטרה לא להיתפס על ידי השילטונות הסובייטים הוא החליט לחזור לפקיסטן, הוא תפר את הפילמים שצילם לתוך בגדיו (למקרה שייתפס בגבול) וכשהצליח לעבור את הגבול הוא שלח את הפילמים לאחותו. אחותו פיתחה את הפילמים ויצרה קשר עם מספר עיתונים גדולים ובספטמבר 1979 ה The New York Times קנה את צילומיו.




לאחר פירסום צילומיו הוא התחיל לקבל עבודה בצורה קבועה, עיתונים גדולים כגון Time , Geo Magazine וכאמור National Geographic, עם השנים סטיב קיבל יותר ויותר עצמאות, הוא יכל לתת את הכיוון ואת הסיפור שהוא רצה שיסופר. סטיב מתאר את עצמו פחות כאומן יותר מתעד, כאמצעי שמעביר סיפור של אנשים


 




"אני לא רוצה שהצבעים יפריעו, אני לא רוצה שהתמונה תיהיה בנושא של צבע, אני רוצה שהתמונה תיהיה על הילדה הטיבטית הקטנה עם המעיל הסיני" כאמור ב1984 סטיב צילם את התמונה של הילדה אפגנית (ראה צילום שני) בשביל נאשיונאל ג'אוגרפיק, התמונה צולמה במחנה הפליטיNasir Bagh אשר בפקיסטן (קרוב לגבול עם אפגניסטן). סטיב זוכר עד היום את המפגש שלו עם הנערה, היה זה באוהל ששימש ככיתה לבנות "...


שמתי לב לילדה האפגנית שבפינה, ואני רק זוכר את המבט שלה, המבט הרדוף שלה, היו לה עניים מדהימות ..." סטיב צילם מספר צילומים של הילדה ושאר כבר היסטוריה, הצילום פשוט הפך לאחד מגדולי הפורטרטים המצולמים של המאה ה20. ב1986 התקבל סטיב לסוכנות מגנום (ראו את הלינק המצורף http://inmotion.magnumphotos.com/essay/mccurry ),


בסוכנות זו חברים גדולי הצלמים הדוקומנטרים, שמות כגון:


Henri Cartier-Bresson




Walker Evans


ועוד רבים וגדולים אחרים.


גם לאחר פרסים רבים שקיבל בשנות השמונים וממשיך לקבל גם בימינו, סטיב אינו נח לרגע, הוא ממשיך לתעד ולספר את הסיפור של אנשים שחיים במקומות זרים ומסוכנים, בעיקר באסיה. הוא אוהב להתרכז בצד של הסיפור ולא במרכז, חשוב לו להראות את החיים של האנשים הפשוטים. סטיב הוציא מספר ספרים שהם פשוט חובה לחובבי הצילום התיעודי.




לסיכום, כששאלו את סטיב "איך אתה מצלם כל כך יפה?" הוא אמר "עבורי זה די קל, זה לא מסובך, אתה לוקח את המצלמה והולך במורד הרחוב ומפתח את הסרט שצילמת – זו פשוט השיטה . . . "  מה אגיד הלואי על כולנו




קישורים נוספים:








 


הכותב – הוא מרצה לצילום ומנהל המרכז לצילום טכניון