מקליטי וידאו חיצוניים - 3/7/2011


הקלטת וידאו, במכשיר חיצוני או במצלמה?


אנחנו נמצאים היום בעידן בו עולם הוידאו נמצא בטלטלה מתמדת.


זה התחיל כאשר יצרני מצלמות הסטילס הוסיפו פיצ'ר של וידאו Full HD במצלמות הריפלקס. לא מייד הבנו את המשמעות של העניין אך בזמן קצר מאד כולנו הבנו שזה יעשה מהפכה. לצלם וידאו עם עדשות סטילס ולקבל עומק שדה שמעולם לא חלמנו וכל זאת בעלויות של כמה אלפי שקלים בודדים?! 


יצרני הוידאו היו מופתעים לא פחות מאיתנו והיו צריכים לייצר את הגימיק הבא על מנת שעולם הוידאו לא ישמט מתחת לידיהם ויעבור למצלמות הסטילס. בשלוש השנים האחרונות היינו עדים למגוון מצלמות וידאו יוצאות מן הכלל כאשר כולן מנסות לחקות מודל של חיישן גדול יחד עם יכולת עדשות מתחלפות.


זה התחיל עם מצלמות
Sony EX1 / EX3 שסיפקו חיישן בגודל של 1/2" אבל לשוק של היום גם זה לא הספיק. ובתוך זמן קצר גם סוני וגם פנסוניק יצאו עם מצלמות בעלות חיישן ענק ויכולת הרכבת (בעזרת מתאמים) כמעט כל עדשת סטילס. פנסוניק השיקו את ה AF100 עם חיישן בגודל של ה Canon 7D וסוני השיקה את מצלמת הוידאו NEX-FS100 בעלת חיישן Super 35mm. נראה שחברות הוידאו שוב חזרו למרוץ....


אבל במרוץ המתמשך של חיישנים גדולים ועדשות מתחלפות נראה ששכחנו מפרמטר לא פחות חשוב, איכות החומרים. בגלל הגודל במוגבל של אמצעי הזיכרון החברות מנסות לדחוס כמה שיותר את החומרים ע"מ שנוכל להקליט יותר ויותר על כרטיסי הזיכרון שלנו.




נראה היה שפנסוניק הייתה החברה שלאורך כל הדרך כן זכרה את הנתון הזה ולמעשה הייתה מקליטה בפורמט P2 בדחיסה של 100Mb/s 8Bit לעומת סוני שהייתה מקליטה במצלמת EX3 בדחיסה של 35Mb/s והשכילו לדחוס עוד יותר עם ה FS100 לכדי 28Mb/s! אבל גם בדגמים החדשים כגון ה AF100 פנסוניק ירדו ל 21Mb/s!


מיותר לציין שדחיסת החומרים באה על חשבון האיכות ושאנחנו מאבדים המון מידע בתהליך הדחיסה. 


אז מה עושים כאשר רוצים לצלם במצלמות הנהדרות האלה אבל לקבל קבצים כבדים ואיכותיים? 


אז כאן נכנסים לתמונה מקליטי הוידאו החיצוניים. לאחרונה כמה חברות החלו לייצר מקליטי וידאו חיצוניים איכותיים מאד בין השאר ניתן למצוא חברות כמו AjA, Atomos ו Black Magic. אנחנו ננסה לסקר כאן את הפופולרי שביניהם הלא הוא ה Ninja של חברת Atomos.





הרעיון במכשירים אלו מאד פשוט, אבל בשביל שנוכל להסביר איך הם עובדים אנו צריכים להבין איך המצלמות היום עובדות. 


התמונה מתקבלת ע"י העדשה ונקלטת ע"י החיישן. החיישן מעביר את התמונה למעבד המצלמה אשר היא דוחסת את החומרים ומעבירה אותם להקלטה ע"ג כרטיסי הזיכרון.




במקביל ישנה יציאת HDMI (או במצלמות המתקדמות יותר HD-SDI) אשר יוצאת ישירות מהחיישן "ומדלגת" על הדחיסה של המצלמה. ניתן לראות את התהליך בתרשים שלפניכם: 

 




התפקיד של ה Ninja הינו למעשה מאד פשוט, הוא מקבל ישירות מיציאת ה HDMI חומרים שאינם דחוסים (מכיוון שה HDMI מדלג על כל עניין הדחיסה...) ומקליט אותם ברזולוציה מלאה בקצב של 220Mb/s 10Bit 4:2:2!! 


למעשה ה Ninja פותר לנו כמה בעיות:


 







    1.       הוא מאפשר לנו הקלטה באיכות גבוהה מאד ללא איבוד פרטים.




    2.       עבודה על כוננים קשיחים בנפחים מאד גבוהים כך שיש לנו יכולת הקלטה רציפה הרבה יותר מאשר מכרטיסי זיכרון.




    3.       גיבוי – ניתן לבצע הקלטה כפולה, גם על ה Ninja ובמקביל על כרטיסי הזיכרון של המצלמה, כך שבמידה וחלילה ישנה תקלה תמיד יהיה לנו עותק נוסף.




    4.       קלות העריכה – להבדיל ממה שנהוג לחשוב חומרים דחוסים יותר מקשים על מחשבי העריכה. קבצי ProRes הינם נוחים ומתאימים יותר עבור מערכות עריכה מקצועיות.




    למידע נוסף על ה Ninja לחצו כאן.